העיר ויינטיאן בריתה של הרפובליקה הדמוקרטית העממית של לאוס, הממוקמת בסמוך לגבול עם תאילנד, ליד נהר המקונג. לאוס ממוקמת בדרום-מזרח אסיה וגובלת עם מיאנמר והרפובליקה העממית של סין בצפון, וייטנאם במזרח, קמבודיה בדרום ותאילנד במערב. אוכלוסייתה מוערכת בכ-9 מיליון בני אדם. ומאז 1975, השלטון הוא מרקסיסטי, קומוניסטי.

ההיסטוריה של לאוס מתחילה מהקמת הממלכה של לן סאנג (מיליון הפילים) על ידי המלך פה נגום בשנת 1353. תחת שלטונו, הממלכה כללה את חלקה הצפוני של תאילנד, כל לאוס ומחוז סטאנג טרנג שבקמבודיה. יורשיו, במיוחד המלך פוטיסארת' במאה ה־16, עזרו ליישם את זרם הטרוואדה הבודהיסטי כזרם הדומיננטי בממלכה. במאה ה־17, ממלכת לן סאנג הדרדרה בגלל מאבקים ומריבות עם שכניה. בסוף המאה ה־18, סיאם השתלטה על החלק שכיום הוא לאוס. בעקבות הפיכת וייטנאם למושבה צרפתית, צרפת החליפה את סיאם והחלה לשלב את לאוס בתוך האימפריה הצרפתית. החוזה הצרפתי-סיאמי של 1907 הגדיר את התחום הנוכחי של לאוס עם תאילנד.
בזמן מלחמת העולם השנייה, היפנים כבשו את הודו-סין, שכללה את לאוס. המלך סיסוואנג ונג של לואנג פראבאנג, שוכנע להכריז עצמאות מצרפת ב־1945, קצת לפני כניעתה של יפן. בתחילת 1946, כוחות צרפתיים כבשו מחדש את המדינה והעניקו לה אוטונומיה מוגבלת.
בזמן מלחמת הודו-סין הראשונה בין צרפת לבין התנועה הקומוניסטית בווייטנאם (1945-1954), יסד הנסיך סופהנובונג את ארגון ההתנגדות פאת'ט לאו (אדמות לאוס) שהתחייבה למאבק הקומוניסטי נגד הקולוניאליזם. לאחר שצרפת הפסידה לווייטנאם ב- 1954, הוענקה ללאוס הריבונות מלאה ובעקבות ועידת ז'נבה לשלום ב-1954, אשר הובילו לעצמאות. בעקבות הבחירות שנעשו ב-1955 נבחרה הממשלה הקואליציונית הראשונה, ברשות הנסיך סוואנה פוהומה עם כוחות הימין. קואליציה זאת התמוטטה ב־1958 בעקבות חילוקי דעות וכוחות ימין השתלטו על הממשלה. ועידת ז'נבה השנייה, שנערכה ב־1962-1961, תמכה בעצמאותה ובניטרליות של לאוס. ב-2 בדצמבר 1975, המלך ויתר על כס המלוכה במונרכיה החוקתית ונוסדה "הרפובליקה הדמוקרטית הקומוניסטית של לאוס". לאוס שמרה על קשרים הדוקים עם ברית המועצות ובנות בריתה המזרחיות, והתבססה על תמיכה של ברית המועצות עד התמוטטותה ב־1991.

לאוס נשלטת מאז שנת 1975 על ידי המפלגה המהפכנית העממית, והיא המפלגה היחידה המותרת בחוק. ראש הממשלה הוא גם חבר בכיר בפוליטביורו של המפלגה, אשר כולל 11 חברים שהם אלה שמחליטים על מדיניות הממשלה, בנוסף על הוועד המרכזי של המפלגה, הכולל 61 חברים

חלוקה אתנית: לאוס מגוונת מבחינה אתנית: קיימות בה 68 קבוצות אתניות שונות, על פי הכרת הממשל. חלקן של הקבוצות דובר שפות שונות, והשפה הלאית נלמדת כשפה שנייה. מרביתן שבטים קטנים החיים באזורים ההרריים. ממשלת לאוס מחלקת את האוכלוסייה לשלוש קבוצות עיקריות.

דת: הדת השלטת במדינה היא בודהיזם טהרוואדה - כאשר 66% מהאוכלוסייה מאמינים בדת זו. ישנם אחוזים בודדים של נוצרים, יהודים ומוסלמים במדינה.

תיירות: ענף התיירות התפתח מאוד בלאוס בשנים האחרונות. בתי המלון בויינטיאן מלאים בתיירים מכול העולם. אם בשנת 1990 ביקרו במדינה כ-80 אלף תיירים, בשנת 2010 היקף התיירים הגיע ל-1.8 מיליון. אחד מכל 11 מכלל המועסקים במדינה עובד בתחום התיירות. מרכזי התיירות העיקריים במדינה הם הערים ואנג ויינג, לואנג פרבאנג וסביבתה, והאזור בדרום המדינה המכונה "ארבעת-אלפים האיים".